תפיסת עיצוב המותג

מותג הוא לא לוגו. הוא מערך ההחלטות שארגון מקבל על האופן שבו הוא מופיע — מה הוא אומר, מה הוא שומר לעצמו, והאם השניים תואמים. אנחנו מעצבים מותגים לארגונים שפועלים במקום שבו האמון הוא כל המשחק: קמפיינים, ועדות, משרדים ומוסדות שלא יכולים להרשות לעצמם להיראות כמו כולם, או להיראות כאילו הם מסתירים משהו.

מותג צריך להקל על הבנת העבודה, לא להקשות עליה. אנחנו מתחילים ממה שאתם עושים ומי תלוי בזה, ומעצבים משם החוצה. הליטוש הוא עשרת האחוזים האחרונים — הוא חשוב, אבל רק אחרי שמה שמתחתיו ברור.

הפיתוי הוא תמיד להוסיף: עוד צבע, עוד תנועה, עוד מסר. אנחנו מפחיתים. בהקשרים עתירי סיכון — קמפיין בשבועותיו האחרונים, משרד מול חבר מושבעים, ועדה תחת ביקורת — איפוק נקרא כביטחון. העבודה צריכה להיראות כאילו היא יודעת מה היא.

מותג חי בידיים של אנשים שאינם מעצבים — צוות, מתנדבים, יועצים משפטיים, מנהלת תקשורת בשעה 23:00. אנחנו מעצבים מערכות שמחזיקות מעמד כשאנחנו לא בחדר: כללים ברורים, קבצים אמיתיים ובלי ניחושים. מותג שרק מי שיצר אותו יכול ליישם אינו גמור.

אנחנו עובדים עם פרוגרסיבים — קמפיינים, ועדות, איגודים וארגוני שינוי חברתי מהשמאל, לצד המוסדות הציבוריים שעבודתם מכוונת לאותה מטרה. בתוך זה, האומנות היא לגרום למסר שלכם לנחות ולא להכניס את שלנו: אנחנו מביאים שיקול דעת לגבי מה ייקרא כאמין בעיני האנשים שאתם צריכים להגיע אליהם.